יש סיפור שתמיד חוזר על עצמו: לקוח שמגיע עם תכנית אדריכלית מרהיבה – אבל כשמתחילים לבחון את הפרטים המעשיים מתברר שהמציאות המבנית מסובכת בהרבה? זוהי

יצא לכם להביט לאחרונה על הקירות בבית או בבניין שלכם? סביר להניח שפתאום תשימו לב לסדקים קטנים שמתחילים להופיע, הצבע מתקלף, אולי אפילו רטיבות? זו

האם אתם מרגישים שהמשרד החדש שלכם מעיק עליכם? או שמא הדירה החדשה גורמת לכם להרגיש רגועים יותר ממה שציפיתם? אלו אינן רק רשמים סובייקטיביים –

האם אתם מתלבטים בין השקעה גדולה בשיפוץ מבנים מקיף או השארת המצב כפי שהוא? ספציפית כאשר התקציב מוגבל והמבנה נראה תקין לכאורה? האמת היא שקיימת

כאשר אנו מתבוננים על מבנה, לרוב העיניים שלנו מתעכבות על נראות החזית, על חומרי הגמר או על גובה הקומות. זה מה שניכר בצד הוויזואלי של

האם יופי חייב להיות חדש, נקי ומושלם? לא בטוח. למעשה, בשנים האחרונות יותר ויותר אדריכלים, מעצבי פנים ובעלי מקצוע בוחרים להשיב על כך בשלילה. זאת

העולם מתמודד בעשורים האחרונים עם שורה של אתגרים סביבתיים משמעותיים: שינויי אקלים, משבר אנרגיה, הידלדלות משאבים טבעיים וזיהום אורבני הולך ומחריף. כל אלה מציבים את

המבנים שנבנו לפני מאות או אלפי שנים מעולם לא נועדו להיות מונומנטים תיירותיים, אלא לשרת מטרות יומיומיות: מגורים, פולחן, שלטון וכיו"ב. עם זאת, אותם מבנים

תשתיות קריטיות הן עמודי התווך של כל חברה מתקדמת: החל ממערכות מים וחשמל, דרך מתקני תחבורה ועד תחנות שידור, בקרה ואחסון. כאשר תשתיות אלו ממוקמות

המבנים שבהם אנו חיים ועובדים נועדו להחזיק מעמד לאורך עשרות שנים, תוך שמירה על יציבות ובטיחות. אך עם הזמן, הם נחשפים לשורה ארוכה של כוחות

דירות גג ופנטהאוזים הפכו בשנים האחרונות לאחד הסגמנטים המבוקשים והיוקרתיים ביותר בשוק הנדל"ן. את היתרונות לא צריך לפרט: מרפסות ענק, פרטיות, שקט מההמולה העירונית, תקרות

במרחבים המשותפים של בנייני מגורים יש לפעמים חללים שהדיירים שוכחים מהם (אם בכלל שמו לב לקיומם), אך יש להם חשיבות מבחינת שמירה על תקינות המבנה